ארועים
תחרות חופשיים בחצי הכדור הדרומי - סוף העולם שמאלה

אירועי FF World Cup בצד השני של העולם

 

הכותב הוא עמרי טננהאוז, רכז לשעבר בסניף ירושלים וטיסנאי חצי פעיל בד-2. הכתבה היא על אירוע FF World Cup event בניו-זילנד. האירוע היה נהדר ויוצא דופן, מטרת הכתבה היא להביא אותו למודעות טיסנאים ישראלים נוספים.

 

נועה ,בת זוגתי, ואני נמצאים בימים אלו בטיול של שנה מסביב לעולם. החוויה שעליה אכתוב התחילה לגמרי במקרה באמצע פברואר השנה בהונג-קונג. בעודי בודק, ללא הרבה כוונה או תקווה, אילו אירועי טיסנאות מתקיימים ביעדים שאליהם אני עתיד להגיע, נתקלתי באתר אגודת הטיסנים החופשיים של ניו-זילנד. אתר מרשים ומעודכן, עם כתבות חדשות ומידע רב על פעילות הטיסנאים במחלקות השונות. דרך האתר הזה אני למדתי על FF World Cup Event Omarama שמתקיים בניו-זילנד פעם בשנתיים ועתיד להתקיים בתחילת אפריל. אנחנו היינו מתוכננים להיות בניו-זילנד החל מסוף פברואר ועד לאמצע מאי – ככה שהתחלתי לשחק עם הרעיון של לקחת חלק באירוע.

 

המכשול העיקרי להשתתפות היה הטיסנים. הייתה אפשרות להביא את ארגז הטיסנים שלי מהארץ. אבל האפשרות הזאת הייתה בינונית בממשותה מכוון שארגז הטיסנים שלי מורכב מטיסנים בני 10 שנים, שככל שאני  אוהב אותם, יהיה זה בזבוז זמן להטיס אותם כל הדרך לניו-זילנד רק בשביל לבזות את המולדת. הכיוון הראשון שלי היה לנסות לרכוש טיסן. מעולם לא קניתי טיסן, וכבר תקופה שאני חושב לרכוש אחד וזאת הייתה נראית הזדמנות טובה לכך. אחרי גישושים גם קצת בארץ, וגם קצת בין משתתפי התחרות, ראיתי שזה לא יהיה ריאלי. הפתרון נמצא לי מצד דן ליבוביץ, חבר מסניף ירושלים, שהסכים להשאיל לי את הטיסן שלו - טיסן טוב שאני מכיר היטב.

 

אז היה לי ארגז טיסנים שמורכב משני טיסנים שלי, וטיסן אחד קנוי של דן. האתגר הבא היה הטסת הארגז לניו-זילנד. הארגז הגיעה עם זוגתי שתחיה שהצטרפה אלי בניו-זילנד.  הטיסה של נועה מישראל לניו-זילנד ארכה כמעט 24 שעות ועברה דרך בנגקוק וסידני. נועה, שמעולם לא ראתה ד-2 , מצוידת באישור רשמי של קלוב התעופה, ומצוידת בידיעה הבוטחת שאת הטיסנים האלה משליכים מגבעה ואז שולטים עליהן בעזרת מכשיר הקשר (שיש לי בארגז כמקלט) – הביאה את הארגז בשלום.

 

אחרי חודש טיול באי הדרומי של ניו-זילנד, שהיא כנראה באמת המדינה היפה בעולם, הגענו לשטח התחרות. לו"ז התחרות נמשך כשבוע, והוא כלל בתוכו שני אירועי World Cup אליפות אומרמה (Omarama) ואליפות קוטוקו (Kotuku). האירוע הזה הוא בעצם חלק מאירוע גדול יותר שנקרא ה-Trans Tasman והוא תחרות בין נבחרות אוסטרליה וניו-זילנד בטיסנים חופשיים, שכידוע חולקות ביניהן יריבות ידידותית רבת שנים בכל תחום אפשרי. כחלק מ-Trans Tasman התקיימו שבועיים קודם לאליפות בניו-זילנד שתי תחרויות שגם הן World Cup Events באוסטרליה. כך שרוב המתחרים שהגיעו לניו-זילנד השתתפו גם בתחרויות באוסטרליה ועל כן השתתפו ב-4 תחרויות ב-3 שבועות. לו"ז התחרות היה:

 

יום שישי  : הגעה

יום שבת   : אימונים ורישום

יום ראשון:  Kotuku Cup F1A event

יום שני    : Kotuku Cup F1B/C event

יום שלישי: Mini Event הכולל F1H,F1J,P-30,HLG,DLG,CLG – באמת הפינינג אמיתי.

יום רביעי : יום חופשי\ reserve day

יום חמישי:  Omarama Cup F1A event

יום שישי  :  Omarama Cup F1B/C event

יום שבת  : עוד mini event , ארוחת ערב וחלוקת פרסים.

 

אנחנו הגענו מוקדם ביום שישי על מנת לאפשר שני ימי אימונים. האליפות התקיימה סמוך לעיירה המנומנמת Omarama שבדומה לרוב נקודות היישוב באי הדרומי של ניו-זילנד, נראתה קצת כמו שנלקחה היישר מהמערב הפרוע. העיירה בד"כ מצטיינת במועדוני הדאייה הרבים שיש בה ובהיותה נקודת עצירה לתיירים בדרכם מהר קוק, ההר הגבוהה בניו-זילנד, דרומה לכיוון הפיורדלאנד. שטח ההטסה היה בעברו שיך למועדון דאייה גדול, כך שבמרכזו של השטח ניצב מה שהיה פעם מועדון דאיה ומגדל פיקוח והיום משמש כמרכז הלוגיסטי וכמועדון של התחרות הזאת. פגשנו במועדון את מנהל התחרות, כריס מרפי, והצטרפנו אליו לארוחת בוקר שבמהלכה הוא סיפר לנו רבות על תולדות התחרות ועל שטח ההטסה ועוד פרטים מעניינים רבים על תולדות הספורט בניו-זילנד. שטח ההטסה בגודל 16 קמ"ר הוא כנראה שטח ההטסה היפה בעולם, עם פסגות מושלגות, נחלים ואגמים בצבע תכלת ,תצפית מרהיבה על הר קוק 20 דקות נסיעה מהשטח ודאונים שמעטרים את השמיים. באמת אין את המילים – ניו-זילנד במיטבה.

 

במהלך היומיים הבאים עסקתי באימונים לקראת התחרות הראשונה, כשבהדרגה הצטרפו עוד ועוד טיסנאים מהמחלקות השונות לאימונים וגם סתם כדי לשבת יחד בשטח ההטסה ולהעביר חוויות. כולם היו מופתעים ושמחים על ההופעה של טיסנאי ישראלי – וכמובן שמיהרתי והסברתי להם שאכן שמה של ישראל בטיסנים חופשיים הולך לפניה – אבל זה בטוח לא בזכותי, אפילו להיפך. האווירה וההווי בשטח ההטסה היו פנטסטיים. רוב הטיסנאים היו מבוגרים מעל גיל 40, כולם מכירים זה את זה ולאט לאט מהסיפורים, התחלתי להבין שמדובר בחבורה שנפגשת באירועים הללו דרך קבע, פעם בשנתיים, שתי תחרויות באוסטרליה ושתי תחרויות בניו-זילנד. רובם של הטיסנאים הם אכן מאוסטרליה וניו-זילנד אבל יש גם טיסנאים שמגיעים דרך קבע לתחרויות הללו מארה"ב, אנגליה ובולגריה. סה"כ בתחרות הזאת השתתפו טיסנאים מ-7 מדינות שונות, ובתחרויות שהיו שבועיים קודם לכן באוסטרליה השתתפו 20 מתחרים ממדינות זרות כולל נבחרת סינית ב-F1B שהגיע עם מאמן וקטפה את המקומות הראשונים. אבל בכלליות ניתן להגיד שרוב המשתתפים בתחרויות הללו, הם אותם חברה, שמנצלים את ההזדמנות פעם בשנתיים כדי לשכור קרוואן ולטייל קצת בניו-זילנד ואוסטרליה ולהיפגש עם חברים בשטח התחרות. בין הטיסנאים "הקבועים" בתחרות הזאת ניתן למצוא גם טיסנאים רבים בעלי שם עולמי והישגים מהגבוהים ביותר ברמה הבינלאומית, שפשוט באים ליהנות. פעם אחת לפני עשור, קצת אחרי שיצא הסרט שר הטבעות וכנראה גם בהשפעתו, הגיע גם ויקטור סטאמוב להתחרות באירועים האלה בסוף העולם.

 

ביום התחרות הראשון המתח בשבילי נשבר מהר מאוד, כשתקלה במתקנים תורגמה לטיסה שלמה שההגה גובהה במצבVIT  כולל לופ מרשים בזריקה וסטולים עד לרצפה. שאר היום היה מלא, אבל עם טיסה ראשונה כ"כ קטסטרופלית זה לא שינה כלום. במהלך היום הבנתי את מה שכולם סיפרו לי על האתגר של להטיס ב-Omarama – וזה באמת לא דומה לשום דבר שחוויתי. יש לכך הסברים רבים - החל מהשטח שמוקף הרים ועד להבדלי הטמפ' והתנאים הסאב-אלפינים. בשטח זה היתרגם לרוחות חזקות שמשנות כיוון תוך דקות ואז פתאום נרגעות לאפס רוח לפרקי זמן ארוכים  ולטיסנים שמושכים חזק למעלה לאורך זמן – ואז אחרי זריקה טובה יורדים תוך דקה וחצי לרצפה. התחרות התנהלה בנועם אמיתי שכולם עוזרים אחד לשני, מתלוצצים אחד על השני ומתחרים בספורטיביות אמיתית. טיסני ה-F1A בתחרות היו באמת הטיסנים הטובים ביותר והחדשים ביותר שניתן למצוא היום, המטיסים לעומת זאת היו חלקם קצת מבוגרים – ולא תמיד התמודדו יפה עם תנאי מזג האוויר שדרשו לעיתים התרוצצויות רבות. בסוף יום התחרות, נפגשנו חלק גדול מהמטיסים בפאב המקומי לתחרויות שתייה התחשבנויות וסיפורים מיום התחרות שעבר. מנהג שנמשך לאורך כל ימי התחרות.

 

ביום השני לא התחריתי, רק עזרתי קצת לחברה שסייעו לי ביום הקודם . אחר כך בעזרתו של בחור מקומי שהשיג לנו חומרים ותוכניות, נועה ואני בנינו גלשונים כדי להשתתף בתחרות הקלע והזריקה ביום השלישי. Omarama F1A Cup שהייתה אמורה להתקיים ביום הרביעי נדחתה בשל מזג האוויר, ובמקום יום תחרות, היה יום הרצאות. ההרצאות ניתנו ע"י הטיסנאים הבכירים בכל תחום. פיל מיטצ'ל מאוסטרליה הציג את ארגז הטיסנים שלו, שכולל 3 דגמים אלקטרוניים של M&K כולל הפלאפר החדש שהוא רכש לא מזמן בתחרות מקס-מן. הוא הציג את התזמונים השונים ותוכניות הטיסה השונות שיש לו לכל טיסן ולמזגי אוויר שונים ובנוסף את שיטות האיזון שהוא משתמש בהן. מולו הציג בריאן ואן נסט מארה"ב ארגז טיסנים תוצרת סטאמוב והתקיים דיון ארוך על ההבדלים בין הדגמים והטכנולוגיות. בריאן דיבר ארוכות על העיכוב שיש לסטאמוב בפיתוח של הפלאפר שלו והסיבות לכך. לאחר מכן הייתה הרצאה על F1B וטיימרים אלקטרוניים מאת רוג'ר מוראל, שאני מתוקף היותי בור בג-2 לא הבנתי מילה, אבל התרשמתי מההסברים . ההרצאות האחרונות יוחדו ל-F1C והציגו את ה-follders החדשים וסוגי פרופילים חדשים (דו-קמורים) שמנסים כיום לטיסנים חופשיים. ההרצאות הללו הן מסורת באליפות הזאת ובד"כ מתקיימות ביום החופשי ומתקיימות באווירה נעימה ומיוחדת.

 

היום החמישי אמור היה להיות Omarama F1A Cup אך בשל תחזית מזג האוויר הוחלט לקיים את 3 התחרויות  F1A/B/C באותו היום, מחשש שלמחרת לא יהיה ניתן להטיס. החלטה זאת דיללה במקצת את מספר המתחרים בכל ב-F1A מכוון שחלק העדיפו להתחרות ב-F1B בלבד. הרוחות היו לעיתים חזקות, אך סה"כ היה מזג אוויר טוב ולאחר 5 סיבובים היו 7 מתחרים מלאים בד-2 ואני בניהם. הסיבובים ה-6 וה-7 היו סיבובים קשים מאוד, שלהפתעת כולם היו נטולי רוח ועם טרמיקות מוזרות מאוד. לאחר הסיבוב השביעי נותרנו 2 מתחרים בעלי תוצאה מלאה. כמובן ששמחתי מאוד, החוויה הייתה נהדרת ובירכתי על ההחלטה להשתתף באירוע הזה בלי קשר לתוצאות שאשיג, אבל גם לחזור עם גביע? זה כבר ממש נהדר! הפלייאוף הראשון היה 10 דקות סיבוב ו-5 דקות זמן טיסה.  הפלייאופים האחרונים שהשתתפתי בהם היו לפני 10 שנים, וכך זה גם היה נראה בשטח. פיל מיטצ'ל, שנגדו הטסתי, התמקם לו יפה במורד הרוח, היישר לאן שיטוס לו הטיסן שלי ואני למרות המאמצים לא הצלחתי לברוח לו. אחרי כ-5 דקות חשבתי שמצאתי אוויר טוב מספיק למשימה של 5 דקות, וזרקתי יפה ישר לתוך צוללת. שום דבר לא עזר, ואחרי 2:15 הייתי ברצפה.  פיל המתין כמעט עד לסוף זמן הסיבוב וזרק גם הוא לאוויר יורד, אבל הוא ירד לאט יותר. זכיתי במקום שני המכובד.

 

אם אתם מחפשים תירוץ לנסוע לאוסטרליה וניו-זילנד אז הנה הוא לפניכם. מלבד זה שמדובר במדינה שהיופי הטבעי והאנושי בה הוא מהבולטים והייחודים בעולם, מתקיים שם פעם בשנתיים אירוע טיסנאות קטן,יפה ומיוחד, עם אווירה שלווה ונעימה, ברמה גבוהה ותחרותית. אנשים נחמדים, נעימים ומצחיקים שאוהבים טיסנים, בשר ואלכוהול – וסיפקו לי ללא ספק את אחת מהחוויות הטובות ביותר שהיו לי בניו-זילנד.  
 
 
לצפייה בתמונות נוספות לחצו כאן.

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה לרשימה
Copyright © 2003 Israeli AeroClub Organization. All Rights Reserved. בניית אתרים Media 4U